דף הבית‏ > ‏

רציונאל

בהתאם להחלטת הממשלה  מיום ד' בכסלו התשע"ג (18.11.2012) – "קידום מעמדה של הלשון העברית 

בישראל ובעולם", הוכרז יום כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, כ"יום הלשון העברית" אשר יצוין 

מדי שנה באירועים ובפעילויות מיוחדות בארץ ובעולם.


לשפה העברית מקום מיוחד באמונה, במורשת ובתרבות היהודית ותפקיד מרכזי בתודעה הלאומית של עם 

ישראל בארץ ובתפוצות. חשוב שתלמידינו לא רק יכירו את העברית על בוריה וישתמשו בה לתקשורת, ליצירה 

וללמידה, אלא גם יוקירו אותה ויאהבו אותה.


העברית היא אחת השפות העתיקות ביותר שעדיין מדוברות בעולם, והיא ייחודית בהתפתחותה. ראשיתה בעולם

השמי הקדום. 

בתקופת התנ"ך שימשה כשפת דיבור וכתיבה ובהמשך הכירוה בעיקר כשפת קודש, שפת הלימוד והתפילה. 

העברית שמשה את העם בתפוצותיו בגולה אלפי שנים, והייתה הגורם המחבר בין הקהילות השונות.

החל מסוף המאה התשע-עשרה, עם חזונה של התנועה הציונית שראתה בעברית סממן לאומי הכרחי – לא מעט

בזכות פועלו של אליעזר בן-יהודה ופועלם של סופרים וכותבים, מורים ומחנכים עבריים – חזרה העברית והייתה

שוב לשפה מדוברת טבעית.


העברית כיום היא שפתה הרשמית של המדינה והיא מהווה גורם מלכד ומאחד בין עדות, קהילות ואנשים שהגיעו

מארצות שונות. באמצעות העברית מתפתחת יצירה ישראלית והשפה מבטאת את ההתחדשות שאירעה לעם

היהודי בארצו. כפי שציין שר החינוך , לשעבר, מר גדעון סער "יסוד התרבות האנושית הוא השפה.

ביסוד תרבותנו הלאומית – השפה העברית.... תחיית הלשון העברית היא ללא ספק יסוד מרכזי בהתחדשותנו 

הלאומית, הוצאתה מגדרה החתום של "לשון הקודש" והפיכתה לשפה לאומית מתחדשת.... זה מכבר עברית 

היא שפתם של ילדי הגן ובית הספר, שפת המשחקים וחוצות היוצר, שפת הספרים והעיתונות, שפת הזמר 

והשיר, שפת הפוליטיקה, שפת המחשבה ושפת החלום" (דברים בפתח חוזר מנכ"ל מיוחד לרגל "שנת העברית

במערכת החינוך")


Comments